מְגִלַּת אַלְלָה אִסְתֹּר

אָז הָיְתָה מַמְלָכָה אַחַת, אֵיפְשֶׁהוּ בֵּין הֹדּוּ לְבֵין כּוּשׁ,

וּבָאַרְמוֹן חָיוּ מֶלֶךְ אֶחָד מְבֻשָּׂם וַעֲגַלְגַּל וְרַעְיָתוֹ

הָעֲגַלְגַּלָּה וְהַמְּבֻשֶּׂמֶת. וְהַמֶּלֶךְ לֹא מַמָּשׁ סָבַל

אֶת גַּחֲמוֹתֶיהָ שֶׁל רַעְיָתוֹ שֶׁהִתְלוֹנְנָה לְלֹא דַּי

עַל הַסִּקּוּר הַתִּקְשָׁרְתִּי וְעַל מַצַּב הַמֶּלְתָּחָה

וְהִפְצִירָה בּוֹ לְהַזְמִין כַּתָּב מְיֻחָד שֶׁיְּסַפֵּר

כַּמָּה מַחְפִּירִים הָיוּ הַתְּנָאִים שֶׁלָּהּ בָּאַרְמוֹן,

מָה שֶׁאִלֵּץ אוֹתוֹ לְיָמִים לְהִתְיַצֵּב פְּעָמִים רַבּוֹת בִּשְׁמוֹנֶה

בָּעֶרֶב מוּל הַמַּצְלֵמוֹת וְלָתֵת הֶסְבֵּרִים וּלְהִתְנַעֵר

וּלְהַגִּיד אֶת הַמִּלָּה אִירָאן.

וְיוֹם אֶחָד הָיָה נֶשֶׁף שְׁבוּעַ הָאָפְנָה וְהַמַּלְכָּה

לֹא יָכְלָה לְפַסְפֵס אוֹתוֹ, אֲבָל הִיא לֹא הִסְכִּימָה לָצֵאת

עַד שֶׁיִּמְצְאוּ לָהּ בֶּגֶד שֶׁרַק חֲכָמִים יְכוֹלִים לִרְאוֹת

שֶׁהוּא מַחְמִיא לָהּ.

אֲבָל בְּאוֹתוֹ נֶשֶׁף הִסְתּוֹבְבָה גַּם עוֹד מַגִּישַׁת רֵאָלִיטִי

פְּשׁוּטַת עַם שֶׁהָיְתָה יָפָה וּנְכוֹנָהשְׁמָהּ אִסְתֹּר. וְהַמֶּלֶךְ

שֶׁהִבְחִין שֶׁרַעְיָתוֹ עוֹד מִתְבּוֹשֶׁשֶׁת נִגָּשׁ אֵלֶיהָ מְבֻשָּׂם

קְצָת וְאָמַר לָהּ בְּלַהַט הַדְּבָרִים ׳אַלְלָה אִסְתֹּר׳. וְהַמַּגִּישָׁה מִיַּד פֵּרְשָׁה זֹאת

כְּהַזְמָנָה לְדִיּוּן פּוֹלִיטִי וְאָמְרָה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ

לַמֶּלֶךְ שֶׁגַּם הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַמִּעוּט הָאֻמְלָל שֶׁחַי

כְּבָר עֶשְׂרוֹת שָׁנִים בַּמַּמְלָכָה רָאוּי לְסִוּוּג

תַּחַת הַקָּטֵגוֹרְיָהבְּנֵי אָדָם וְשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ לִחְיוֹת

בַּמַּמְלָכָה כִּשְׁוֵה זְכֻיּוֹת רַחְמָנָא לִיצְּלַן

כְּלוֹמַר, אַלְלָה יְרַחֲמוּ.

אָז הַמֶּלֶךְ אָמַר שֶׁהִיא לֹא הֵבִינָה אוֹתוֹ נָכוֹן

וְהוּא הִתְכַּוֵּן לְהַעֲנִיק לָהּ רַק חֵצִי מִדִּבְרֵי הַמַּלְכוּת

כְּלוֹמַר רַק אִסְתֹּר בְּלִי אַלְלָה וְשֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב

שֶׁזֶּה שֶׁהוּא נֶחְמָד אֵלֶיהָ אוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ עַמּוּד שִׁדְּרָה מְדִינִי.

אֲבָל אָז הִתְחִילוּ כָּל מִנִּי טַרְדָנִים חֲמוּצִים מֵאִרְגּוּנֵי

זְכֻיּוֹת אָדָם לִטְעֹן שֶׁמַּדּוּעַ לֹא, וְאַדְּרַבָּא וְשֶׁאַף

עַל פִּי כֵּן דַּוְקָא יֵשׁ חַיּוֹת כָּאֵלֶּה, וְשֶׁגַּם הַלָּלוּ בְּנֵי אָדָם

וְעוֹד כָּל מִנִּי טְעָנוֹת טוֹרְדָנִיּוֹת כָּאֵלּוּ

וְגַם קוֹלוֹת נוֹסָפִים הִגִּיעוּ מֵרְשִׁימוֹת לֹא בְּרוּרוֹת

כְּמוֹ ׳שָׁחֹר לָבָן׳ שֶׁטָּעֲנוּ שֶׁחָשׁוּב מְאוֹד לִתְמֹךְ בְּדֵעוֹת

אֲבָל לֹא הִסְבִּירוּ בְּדִיּוּק בְּאֵילוּ דֵּעוֹת.

וְהַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא הָיָה בִּלְתִּי רָגִישׁ לִתְנוּדוֹת הַבִּקֹּרֶת

נֶאֱלַץ לִמְשֹׁךְ אֶת דְּבָרָיו מִיָּד וּלְסַיְּגָם וְלוֹמַר

שֶׁאִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, וְאַלְלָה הוּא גָּדוֹל

תָּמִיד הָיָה, וְהוּא יִהְיֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁיַּגִּיד אֶת זֶה בְּקוֹל

וְשֶׁדִּבְרֵי הַבֶּלַע שֶׁלּוֹ נָבְעוּ מִמַּעֲשֵׂי הַסַּחְטָנוּת

שֶׁל הַבִּגְתָן הַיְּהוּדִי וְתֶרֶשׁ לְיִשְׂרָאֵל

וְהוּא אֲפִלּוּ נֶאֱלַץ לְהַעֲלוֹת כַּמָּה קִיצוֹנִים עַל הַשִּׁפּוּד

בְּתוֹאֲנוֹת מִזְדַּמְּנוֹת.

וְהַמַּגִּישָׁה אִסְתֹּר נֶאֶלְצָה לְהִסְתַּגֵּר בְּבֵיתָהּ

בִּגְלַל שֶׁסָּפְגָה אִיּוּמִים לְחַיֶּיהָ וּקְרִיאוֹת לְחִסּוּל הַקַּרְיֶרָה

אֲבָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ יָרְדוּ מִסֵּדֶר הַיּוֹם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר

בִּגְלַל הַצֹּרֶךְ לְפַנּוֹת מָקוֹם לְסִקּוּר שַׁעֲרוּרִיּוֹת בּוֹעֲרוֹת יוֹתֵר

כְּמוֹ גַּם לִפְרָטִים אוֹדוֹת שִׂמְלַת הַמַּלְכָּה שֶׁאָכֵן חֲכָמִים גְּדוֹלִים

הִצְלִיחוּ לְזַהוֹת אֶת יָפְיָהּ וַעֲדִינוּתָהּ הַנִּשְׂגָּבִים.

וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *