#9: תהיו שווערצנגער!
שבוע טוב לכולן.ם! הבוקר בתכנית – איך לראות את העתיד: לא מזמן בלעתי את שלושת הפרקים התיעודיים על שוורצנגר בנטפליקס. ככה זה כשיורשים יורדת ואין כלום ושום דבר באופק. על סף ייאוש פניתי לפינה התיעודית שתמיד מציעה משהו כמעט אפוי (את התיעודי על גאוני הפיצה ראיתם?) על פני ערימות הטראש המשובט. בכל אופן, תגידו […]
#8: להניע את היום 2: דופמין גדול ודופמין קטן 💪
הטקסט הקודם שכתבתי על דופמין עסק בהבדל בין דופמין טוב ודופמין ׳רע׳ אותו אנחנו צורכים לאורך היום. בכתבת ההמשך אני רוצה לאפיין כמה אסטרטגיות להנעה של דופמין טוב, שיכול לסייע המון בשגרת היום שלנו ובשגרת היצירה. חשוב להדגיש שהפוסט מוקדש למי שמנהל שגרת עשייה עצמאית (מכל תחום) ועליו לקיים מטלות גדולות לצד מטלות שגרה קטנות […]
#7: לפתוח את הלב 4: תזרמו
מי שמע על המושג זרימה בפסיכולוגיה? אני שמעתי על המושג במקרה בהרצאת הטד של מיקאלי צי'נסקמיכאי (הנה, כתבתי את השם הזה, אפשר לשים את זה מאחורה), לפני שקראתי את הספר המופלא – פלואו. בהרצאת הטד שצרפתי לפני כמה ימים מנסה מיכאי להניח את המודל שלו לשאלה – מה עושה אותנו מאושרים. גם כאן, הגבול הדק […]
#6: דופמין: חומר טוב.
עשיתם ניקוי דופמין לאחרונה? בדקתם את רמת הדופמין בדם? (אתגר – כמה פעמים מופיעה המילה דופמין בטקסט הבא? חומר נרקוטי זול לפותרים נכונה…) סליחה על ההתנפלות בבוקר שמשי ממיס שכזה. למה אני נופל עליכם היום עם דופ רע? מדובר בנושא כאוב שאנחנו שונאים שמעירים לנו עליו. נשמע לכם זר? לא כל כך: אם אתם קופצים […]
#5: לפתוח את הלב 2 – לתת את הסבון
לפני כמה ימים ראיתי פוסט באחד מהדפים על בודהיזם, בו אדם סיפר אנקדוטה שהייתה לו עם סבון בשירותים ציבוריים (כן, עזבו את הקונוטציות ותזרמו איתי) – באנקדוטה סיפר האיש על כך שמישהו שאל אותו אם הוא יכול להשאיל לו את בקבוק הסבון שלו. הבקשה, כך מספר האיש, גרמה לו לחלחלה, להתכווצות וקפיאה, לא מהסיבה שהרגיש […]
#4: לפתוח את הלב 2.
לפתוח את הלב. היי כולם, בוקר טוב. ושוב הבוקר בנושא – לפתוח את הלב! כאמנים הבוחרים בדרך של יצירה, ככאלו הנמצאים בתהליך של שיקום יצירתי ובכלל, לכל מי שכמה ליצירה ורוצה שהיא תהייה חלק מחייו, אנחנו נדרשים לשאלה הזו שוב ושוב -מדוע אנחנו יוצרים? מה הקטע הנרקסיסטי הזה שלנו עם יצירה, למה היא חשובה לנו […]
#3: חשיבותו של אבל יצירתי
היי לכולם ושבוע טוב! עדיין עם ג׳וליה קמרון ודרך האמן, הנושא של היום הוא ׳אבל׳. לא לגמרי הנושא לפתוח אתו את השבוע אז מקווה שתקבלו את זה בהבנה. למה אבל הוא חלק חשוב כל כך בתהליך השיקום היצירתי, ולמה חשוב לכתוב עליו? ניסיתי לתהות על השאלה לא מעט. לפי קמרון, כל תהליך של שיקום יצירתי […]
#2: כוח הרוח
פוסט 2: כוח הרוח. מדוע אנחנו נמשכים ליצירה ומה שואב אותנו אליה? אני מניח שרובנו כאן שואל מדי פעם את השאלה הזו, כשאנו נאלצים להיאבק עם הר של קשיים, תסכולים ויחסי ציבור רעים, שלא לדבר על העובדה שיצירה תמיד מקבלת את המנה האחרונה – השארית שהותירו לה האחיות הגדולות והנחוצות יותר – הבטחון, הפרנסה והבריאות […]
פוסט ראשון: היכרות.
היי לכולם ותודה שהצטרפתם לבלוג הזה! עולם היצירה שלנו קטן בצורה מופלאה. אני רואה זכות חרדתית במיוחד לגזול מזמנכם היקר בעוד קבוצה מיותרת ועוד הסחת דעת, שהרי זה בדיוק ההיפך מהמטרה של הקבוצה הזו, ואשתדל מאוד לכבד את זמנכם ולדבר לעניין, עד כמה שזו בקשה מופרכת מיוצר. התהליכים הנוכחיים והאחרונים שעברו עליי בשיחה על יצירה, […]