ברנרדה ופטרוקיו

עלה בהשתתפות מוריה בשארי ליפשיץ ודן שפירא בערב לכבוד פרישת פרופ׳ גד קינר לגמלאות 2016.
[ברנרדה ופטרוקיו שוכבים במיטתם. הקטע כולו נערך במיטה תוך אמפטיה]
פטרוקיו: יש דברים שלא הייתי רוצה שתדעי לעולם… בואי נדבר עליהם קצת.
ברנרדה: על מה חשבת?
פטרוקיו: על דברים שהשתיקה יפה להם.
ברנרדה: למשל?
פטרוקיו: למשל מה דעתי לגבייך.
ברנרדה: [מתקנת אותו] על זה אתה אומר לי הכל!
פטרוקיו: לא, אבל מה דעתי לגבייך, באמת.
ברנרדה: ולמשל, באיזה עניין, בדעתך לגבי?
פטרוקיו: למשל על מה שאני חושב על ההתנהגות שלך.
ברנרדה: התנהגות, כלומר איך שאני מסתובבת לפעמים בבית ושרה?
פטרוקיו: זו דוגמה.
ברנרדה: אהה. ואלו דברים שהשתיקה יפה להם?
פטרוקיו: אלו בדיוק.
ברנרדה: ומה זה היה עושה לי?
פטרוקיו: או שזה היה מדרבן, או שהיה מדכדך. תלוי מה הייתי אומר.
ברנרדה: ואתה חושב שזה בטוח?
פטרוקיו: אי אפשר להיות בטוח בלי לנסות.
[הם מביטים אחד בשני ומהנהנים בלבביות. הוא מרים את ידיו כעומד לדבר, מרצין, שומט ידיו]
ברנרדה: אולי נחזור לנושא השיחה הקודם?
פטרוקיו: באיזה שלב היינו?
ברנרדה: [תולה בו מבט]
פטרוקיו: דיברנו על רגשות…
ברנרדה: נכון.
פטרוקיו: הו, ברנרדה, את יודעת כמה רגשות… [בלבביות]
ברנרדה: הו…
פטרוקיו: הו… אבל בואי נדבר על דברים אחרים.
ברנרדה: מה למשל?
פטרוקיו: למשל דברים שלא אומרים אותם בקול.
ברנרדה: אילו מין דברים אלו?
פטרוקיו: דברים שקשה בכלל לחשוב עליהם או לנסח אותם באופן ברור.
ברנרדה: כמו לדוגמה…
פטרוקיו: כמו לדוגמה, מה שאני חושב על הצחוק שלך, ברנרדה. ומה שגם את חושבת על הצחוק שלי.
ברנרדה: ולאיזה עניינים למשל אתה מתכוון בצחוק?
פטרוקיו: אני מתכוון למשל למה שאני חושב על הסנטר שלך, כשהוא רוטט ויותר מזה, למה שאני חושב על הנקודה הקטנה שעל הסנטר שלך. [מסמן בלבביות]
ברנרדה: [נרגשת] ומה אתה חושב עליה?
פטרוקיו: שאלו במיוחד הדברים שעליהם אנו מוכרחים לדבר.
ברנרדה: פשוט לדבר?
פטרוקיו: לדבר…
ברנרדה: [לא לגמרי נרגשת] לדבר… תדבר. ואחרי שנדבר?
פטרוקיו: אחר כך… נמשיך עוד לדבר. אולי נרצה עוד קצת להיסחף בשטף הדיבור. יש הרבה לאן ללכת.
ברנרדה: לאן?
פטרוקיו: אני ארצה לדבר על כל מה שחשבתי עלייך כל הזמן הזה כשהיינו ביחד ו…
ברנרדה: על כמה שנהנינו בנורווגיה…
פטרוקיו: הו, ברנרדה, נורווגיה…
ברנרדה: הו… הו…
פטרוקיו: הו… הו… כן, אבל אני מתכוון לעניינים אחרים לגמרי.
ברנרדה: אחרים לגמרי?
פטרוקיו: כן. ואולי גם נרצה לצעוק קצת ולהזיז חפצים בכוח.
ברנרדה: בכוח? ולשם מה כוח?
פטרוקיו: באמת, אני אומר, לשם מה?
ברנרדה: ואני שואלת גם, לשם מה כוח?
פטרוקיו: אם נסחף כך בדברים, וגם אולי נגלוש הצידה, ודאי נרצה להשתמש קצת בכוח? [עוצר. מסביר] מה דעתך?
ברנרדה: ככה, אתה אומר?
פטרוקיו: ככה…
ברנרדה: [שוקלת] אתה מתכוון להשליך דברים?
פטרוקיו: אני חשבתי להשליך כמה דברים…
ברנרדה: אילו דברים?
פטרוקיו: חפצים. שנמצאים כאן בסביבה.
ברנרדה: כמו הואזה?
פטרוקיו: לא חשבתי במיוחד על הואזה, אבל…
ברנרדה: אין סיבה שתשליך את הואזה, מן הסתם.
פטרוקיו: [מסביר] לא…
ברנרדה: אז פשוט אל תשליך את הואזה.
פטרוקיו: אני לא חשבתי לכלול במיוחד את הואזה…
ברנרדה: אז אל תכלול את הואזה! [עוצרת. בנחמדות] טוב?
פטרוקיו: אין צורך לכלול את הואזה… [מנסה מחדש] אבל חשבתי שכל הענין יתפתח לסערת רגשות ממש… את מבינה? אני מתכוון שאולי לא אחשוב בכלל, או לא אדע בכלל מה אני עושה, ואולי ארצה להשליך את הואזה רק בגלל שאני יודע כמה אהבת אותה, כשקנית אותה .
ברנרדה: כן, אולי כדאי אם ככה, שנוציא מפה את הואזה לפני שכל זה יקרה. [סוגרת את הספר, מתרוממת לישיבה]
פטרוקיו: כן, כדאי…
[ברנרדה הולכת לכיוון המטבח]
ברנרדה: אולי אפשר לשים אותה במטבח בינתיים?
פטרוקיו: [עוצר בעדה] לא, לא בהכרח במטבח…
ברנרדה: לא במטבח?
פטרוקיו: מדוע דווקא במטבח?
ברנרדה: [עוצרת, תוהה] בעצם, מדוע לא?
פטרוקיו: חשבתי שעוד בטח נצטרך את המטבח, לאחר מכן.
ברנרדה: [כמעט מאבדת משלוותה] מה חשבת לחולל במטבח?
פטרוקיו: [כדרך אגב] חשבתי בעיקר על סט הקערות היפה הזה, מווינה.
ברנרדה: לא בא בחשבון!
פטרוקיו: טוב, זה…
ברנרדה: אמרתי לא בא בחשבון! אין לנו מה לחפש במטבח.
פטרוקיו: את דווקא תחפשי את הסכין ההיא, של הלזניה. וזה יהיה מאוד דחוף לך, כשאני אברח לסלון.
ברנרדה: סכין?
פטרוקיו: עם כל הכבוד…
ברנרדה: [תוהה] למה שארצה להוציא סכין?
פטרוקיו: לא יודע, בנקודה הזו זו באמת תהיה הגזמה.
ברנרדה: כל העניין נראה לי מיותר. לשם מה אני צריכה סכין?
פטרוקיו: את שואלת אותי? [פאוזה] אני לא יודע מה עובר לך בראש. וגם את, לא נראה שתהייה לך איזו דעה [פאוזה] או לפחות ככה זה יתפרש, מהמבע על הפרצוף שלך.
ברנרדה: [סקרנית, מוחמאת] ואיך ייראה הפרצוף שלי, אם אפשר לשאול?
[מביטים אחד על השני, פריז, היא מתרככת מהנאה, הוא מתרכך אחריה, שניהם מצחקקים במבוכה]
פטרוקיו: ברנרדה…
ברנרדה: בוא נדבר על מה שדיברנו מקודם.
פטרוקיו: באיזה שלב, באיזה עניין ומה היה הנושא?
ברנרדה: כמה אנחנו מרגישים, כל פעם מחדש. איך היה לנו בנורווגיה איך היה באיסטנבול ובכלל על כמה נהנינו בחו"ל, ועל כמה שאנו נהנים לדבר על כך.
פטרוקיו: הו, ברנרדה, נורווגיה, ספרד, איסטנבול, חו"ל ובכלל, כל העולם הגדול…
ברנרדה: הו, הו, הו, הו, הו ובכלל הו.
פטרוקיו: הו, הו, הו…
ברנרדה: [קוטעת אותו] אתה מוכן להיות קצת יותר ענייני.
פטרוקיו: באיזה עניין?…
ברנרדה: בעניינִי…
פטרוקיו: את מתכוונת להצהרת הרגשות בייחוד?
ברנרדה: כן, אתה מצהיר?
פטרוקיו: כבר שאלת אותי שלוש פעמים.
ברנרדה: ומה קרה?
פטרוקיו: אני עניתי שלוש פעמים.
ברנרדה: מה ענית?
פטרוקיו: עניתי בשאלה…
ברנרדה: ואני ידעתי את התשובה?
פטרוקיו: בטח שידעת.
ברנרדה: [מסופקת, ואז סקרנית] ומה ידעתי?
פטרוקיו: אני לא יודע.
ברנרדה: ואני כן ידעתי?
פטרוקיו: את בטח שידעת…
ברנרדה: [כנ"ל] מה ידעתי?
פטרוקיו: אני לא יודע.
ברנרדה: ידעתי שאתה לא יודע?
פטרוקיו: אנחנו מדברים על זה בלי להפסיק, בלי להפסיק, בואי נדבר על משהו אחר
ברנרדה: על מה אתה רוצה לדבר?
פטרוקיו: על מה שאי אפשר ולעולם לא יהיה אפשר. על זה בדיוק.
ברנרדה: ואיך נדבר על מה שאי אפשר?
פטרוקיו: נצטרך למצוא דרך.
ברנרדה: אתה חושב שזו תהיה דרך ארוכה?
פטרוקיו: זה אכפת לך אם זו תהיה דרך ארוכה?
ברנרדה: אם זו תהיה דרך ממש ארוכה אני מעדיפה לנוח קצת לפני כן.
פטרוקיו: אפשר ישר להגיע לסכין…
ברנרדה: הסכין?
[הוא מרים את ידה בתנוחה מאיימת של סכין, היא מוצאת עצמה אוחזת בסכין הדמיוני,]
ברנרדה: מתי אני החזקתי בסכין?
פטרוקיו: זה קרה אחרי ששברתי את אותן הקערות.
ברנרדה: ק… [בצער רב] אבל לא היית מוכרח להגיע לקערות…
פטרוקיו: הגעתי, את יודעת איך דברים יכולים להתגלגל, אחרי כל הצעקות…
ברנרדה: [תמהה] ולשם מה היו הצעקות?
פטרוקיו: הצעקות היו כתגובה על ההאשמות.
ברנרדה: ועל מה היו ההאשמות?
פטרוקיו: הן היו תגובה לאותן העלבות. [נסוג] או לדברי השבח הנהדרים, שכנראה לחשתי לך… או למקומות הצנועים שבהם צבטתי אותך…[מבהיר] כבר אי אפשר לדעת.
ברנרדה: ואיך כל זה התחיל?
פטרוקיו: או מהסנטר, או מכל דבר אחר.
ברנרדה: ואיך כל זה נגמר?
פטרוקיו: אני לא יודע, זה בידיים שלך.
ברנרדה: מה בידיים שלי?
פטרוקיו: הסכין! את לא ממש מתכוונת להשתמש בה, נכון?
ברנרדה: למה שארצה להשתמש בה?
פטרוקיו: יש לך סיבות טובות להשתמש בה
ברנרדה: [מאיימת] אין לי אף סיבה להשתמש בה
פטרוקיו: [מאוכזב] אז תחזירי אותה למגירה. זה באמת היה מספיק
[הוא חוזר לשכב במיטתו, מכבה את האור]
ברנרדה: [שבה ומדליקה את האור] להחזיר? אז מה, אתה אומר שהוצאתי אותה סתם?
פטרוקיו: לא סתם, למה סתם…
ברנרדה: כי אני לא אוהבת להוציא דברים סתם. אתה מכיר אותי, ו…
פטרוקיו: [באדיבות] כן, אני מכיר אותך …
ברנרדה: ואני לא אוהבת להוציא סתם.
פטרוקיו: אז אל תוציאי סתם!
ברנרדה: למה אתה אומר סתם? [בקרירות] אני אקח אותה לסלון. ואיפה אתה תהיה?
פטרוקיו: אני לא אומר לך. את התעכבת יותר מידי במטבח, להחזיר, לא להחזיר. …
ברנרדה: ואם אסיט את הוילון אמצא אותך מאחוריו?
[פטרוקיו שותק]
ברנרדה: אני מסיטה את הוילון, אתה מאחוריו? [מורידה ממנו את השמיכה, מוצאת אותו שוכב חיוור ומפוחד]
פטרוקיו: לא…
ברנרדה: [פאוזה] ומה עכשיו? [היא גוחנת מעליו וכמו מאיימת על צווארו, בנימה תמה]
פטרוקיו: עכשיו?
ברנרדה: מה…
פטרוקיו: אנחנו שוכבים במיטה הרחבה שלנו, בנעימים…
[היא נשארת קפואה]
פטרוקיו: ברנרדה…
ברנרדה: כן?
פטרוקיו: הסכין!
ברנרדה: [נבהלת] אוי!
פטרוקיו: ברנרדה…
ברנרדה: [לא זזה] גם לי יש מה לומר.
פטרוקיו: זו צורה לדבר?
ברנרדה: יש לי הרבה לפרוק.
פטרוקיו: איי!
ברנרדה: אולי אפתח במשהו כללי!
פטרוקיו: זה לא נכון.
ברנרדה: ובעוד משהו כללי.
פטרוקיו: זה לא מדויק.
ברנרדה: ועוד משהו קטן…
פטרוקיו: [נעלב, מרצין] ככה את חושבת?
ברנרדה: יותר ויותר עם הזמן.
פטרוקיו: זה הכל?
ברנרדה: ואיזו הערת סוגריים…
פטרוקיו: כן, הא, טוב…
ברנרדה: ומחוץ לסוגריים…
פטרוקיו: כן, זה נכון.
ברנרדה: ושוב בסוגריים אחרים…
פטרוקיו: טוב… [מעכל] זה לא כל כך נורא…
ברנרדה: סימן קריאה, סימן קריאה, סימן שאלה…
פטרוקיו: הי, זה גם את.
ברנרדה: סימן פיסוק!
פטרוקיו: א…
ברנרדה: אל תענה לי. וכמה דברים שרציתי לומר לך כבר המון זמן…
פטרוקיו: [מודה, מתרכך] כן, זה הכל נכון
ברנרדה: ירדה לי אבן מהלב. [היא מרפה לרגע, ושוב חוזרת ומאיימת] ויש גם משהו ספציפי אחד או שניים שרציתי להזכיר, בהזדמנות.
פטרוקיו: [במבוכה עליצה] כן, טוב, ככה אני.
ברנרדה: וזה…
פטרוקיו: [מתבייש] קורה…
ברנרדה: וגם זה…
פטרוקיו: את רואה הכל. [מגמגם]
ברנרדה: ועל הזדמנויות מסוימות בייחוד.
פטרוקיו: למשל?
ברנרדה: למשל כשאתה ישן.
פטרוקיו: טוב, ברנרדה, זה אנושי.
ברנרדה: אז תדע מה אני חושבת. ועל הזדמנויות אחרות…
פטרוקיו: למשל?
ברנרדה: כשאתה ער.
פטרוקיו: [מייבב] אני יודע, זה בלתי נסבל.
ברנרדה: ובלי קשר גם איזה נושא צדדי אחד. מאוד צדדי. [מדגישה את הצדדי]
פטרוקיו: כמה צדדי?
ברנרדה: מאוד צדדי.
פטרוקיו: היה יותר צדדי.
ברנרדה: אז הוא…
פטרוקיו: לא היה ולא נברא.
ברנרדה: שקרן!
פטרוקיו: [מתחמק ממנה] זה היה מזמן.
ברנרדה: [מנסה לתפוש אותו] אתה מתחמק. מתחת לשולחן.
פטרוקיו: [מתחמק שוב] זה היה קטן.
ברנרדה: אתה בורח, לשירותים, רכיכה.
פטרוקיו: אני סוגר אחריי את הדלת.
ברנרדה: אתה לא מצליח [הם נאבקים. כל אחד דוחף את השני בכיוונו]
פטרוקיו: את לא מספיקה להיכנס. [הוא מביס אותה, היא נופלת אחורה] נעלתי.
ברנרדה: אני צועקת — שלא תחשוב אפילו לצאת משם. [פאוזה] אני צועקת — שלא תחשוב אפילו שתוכל לצאת משם, אתה שומע? [פאוזה] אני צועקת — צא משם עכשיו, ותסתלק מפה!
[נבהלת מעצמה]
פטרוקיו: אני צועק — בסדר גמור! [כנ"ל]
ברנרדה: אני צועקת — טוב מאוד! [כנ"ל]
פטרוקיו: אני צועק… [מהסס] אני צריך הפסקה.
[המשחק נעצר]
ברנרדה: גם אני
פטרוקיו: [מצביע על עיתון שנמצא בצד שלה] אפשר?
[היא מעבירה לו את העיתון, משמיעה קול נקישה, הוא כמו מושיט יד מבעד לחריץ. הוא שוכב במיטה וקורא, היא נשכבת לידו. פאוזה ארוכה ]
פטרוקיו: [כקורא מתוך העיתון] מתיחות…
ברנרדה: מתיחות
פטרוקיו: [מעביר עמוד] משברים…
ברנרדה: משברים
פטרוקיו: [מעביר עמוד] פערים…
ברנרדה: פערים…
פטרוקיו: תרבות….
ברנרדה: תרבות.
פטרוקיו: [מעביר עמוד] ספורט…
ברנרדה: ספורט
[פטרוקיו מעביר עמוד. העיתון נגמר. פאוזה. עיניהם נפגשות דרך החריץ הדמיוני. הם בוחנים אחד את השניה שעה ארוכה, החריץ כמו מתרחב והם ממשיכים לבחון זה את זו. התשוקה מתגברת, הם מתקרבים בכדי להתנפל זה על זו, הם עוצרים בעד עצמם כשהם כמעט צמודים. בוחנים אחד את השניה רגע נוסף. מתנשמים ארוכות. ומוותרים]
ברנרדה: אנחנו…
פטרוקיו: כן.
ברנרדה: ו…
פטרוקיו: מאוד סביר.
ברנרדה: ו…
שניהם: לא! [מהרהרים] לא…
ברנרדה: ואז?
פטרוקיו: נשכבים במיטה, ממש ככה.
ברנרדה: ככה… [היא מסדרת לעצמה את הכרית מתחת לראשה]
[פאוזה, היא מפנה אליו ראשה בציפייה]
פטרוקיו: [בלי להסיט ראשו אליה] ברנרדה…
ברנרדה: הו…
[מסתובבים איש לכיוונו, מתכסים]
מסך
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *