המילים
המנהיג והיועץ מתכוננים לנאום. בחוץ, לאורך הדיאלוג, נשמע הקהל מריע.
היועץ
הכל מסודר.
אתה עולה עם הדף הזה.
הכל מסודר.
בנקודות.
אתה מפגין אמון.
אתה מדבר בשלווה.
כמו שתמיד.
מילות המפתח מסומנות בהדגשה.
ברוגע.
בבטחון.
בהדגשה.
המנהיג
אני מריח דם.
היועץ
שום דם.
הם מחכים,
כלהקת כלבים נאמנים.
המנהיג
אני מריח דם.
דם נוטף.
את הדם שלי.
היועץ
הם מחכים.
הם רעבים.
צריכים להתנפל על משהו, כמו תמיד
אבל כשתרים את הידיים –
הקסם יקרה.
כמו תמיד.
המילים בהדגשה. חשוב.
ידיים באוויר. או דפיקה על השולחן.
אתה צריך להיות מנצח פה.
זו המקהלה שלך.
אתה המנצח.
עדיין.
המנהיג
אני מריח אותם.
כמו כלבים.
הם מתלקקים ומתקרבים,
מדלגים מעל לקו ההגנה.
הכלבים עולים על הבמה,
מרחרחים את החליפה שלי,
מתלקקים,
ואז, פותחים שיניים!
היועץ
אתה מוגן.
הנאמנים שומרים עליך.
שתי גדרות המקיפות את המעגל הפנימי,
ואז, הגרעין.
הוא בלתי חדיר.
ואחריו, יש גם את שומרי הראש.
שלוש שכבות של ביצורים.
ואם מישהו נופל,
מיד קם מישהו אחר ותופס את מקומו.
המנהיג
מדוע שמישהו ייפול?
היועץ
בדיוק. מדוע שייפול.
המנהיג
אתה יודע על מישהו שנפל.
היועץ
מי אדוני.
המנהיג
תגיד לי אתה.
אני רואה שאתה מחזיק.
אתה מחזיק משהו,
מחזיק ומחסיר. משקר ומלקק.
היועץ
חלילה!
אני לא מחזיק דבר!
המנהיג
אני רואה על עיני הכלב הכנועות האלו,
רואה את הסודות מתרוצצים
קופצים ונושכים.
מה החדשות!
ספר לי.
היועץ
(משתהה)
הייתה עוד נזילה
אבל תפסנו אותה בזמן.
המנהיג
מי.
הזקן?
החצאית?
מי!
היועץ
החייל.
המנהיג
החייל.
היועץ
החייל.
אבל תפסנו את זה בזמן.
המנהיג
דווקא הוא
דווקא בקטן,
דווקא מלמטה.
היועץ
דווקא מלמטה
ובקטן.
לא צפוי.
אבל צפוי.
דווקא הוא.
המנהיג
מה הוא אמר?
היועץ
הוא פתח את הפה
רק חריץ. רק בחדרי חדרים.
אבל זה הספיק.
המנהיג
מה הוא אמר?
היועץ
הוא אמר שבמקרה שדברים יגיעו למקום
שיגיעו.
אם הדברים יגיעו למקום שיגיעו.
הוא, במקרה כזה בלבד,
ככה אמר,
יתמוך, לא ייתן את המשקל
אבל יתמוך בכך –
שיהיה מי שיגיד –
שאתה צריך לקום מהכסא.
שאתה צריך… להחזיר את הכסא
למקום.
המנהיג
לקום.
היועץ
רק במקרה.
המנהיג
להחזיר.
היועץ
לקום ואז להחזיר.
זו הייתה רק פליטה קטנה ומהוססת
בחדרי חדרים.
שנתפסה בזמן.
וכבר טופלה.
המנהיג
החייל.
(רגע)
היה מהנאמנים ביותר.
(רגע)
זה מצער מאוד.
היועץ
זה מצער.
הכל מלוכלך.
נדבק.
כל הטינופת הזו.
אתה לא יכול לשער במי היא תידבק.
אבל בסוף, היא נדבקת.
ככה זה – טינופת.
אבל אנחנו כבר ניקינו את הכל.
בדרך הרגילה.
המנהיג
חשד.
היועץ
משהו שהיה כבוי.
במגרה.
הערנו אותו.
הערנו והפכנו למוצק.
עכשיו הוא כבר זורם מעצמו,
בערוצים הרגילים.
לא צריך לדאוג.
המנהיג
הטרדה?
היועץ
לא.
יותר גרוע.
מעילה.
המנהיג
מעילה.
כן. כן.
יפה מאוד.
זה לפחות.
זה מנחם.
היועץ
זה כבר ממך והלאה, אדוני.
אתה יכול להחשיב אותו כפרשה
שנשכחה כבר. אירוע בעבר.
להביט קדימה. כמו תמיד.
אלינו,
אל מי שנושא פניו אליך.
המנהיג
כן. כן.
(שהייה)
הייתה מעילה?
היועץ
סליחה, אדוני?
המנהיג
של החייל.
הייתה בפועל?
היועץ
מה פתאום.
(רגע)
אולי…
זה משנה?
המנהיג
עזוב.
אני רק מענה את עצמי.
(הוא מתייסר)
זה מתקרב אליי
חודר לחזה.
אני מרגיש…
אפילו פה בחדר.
היועץ
מה. אדוני.
המנהיג
אפילו פה. אני מריח את הריח הזה.
כאילו הוא נולד מהבשר שלי.
כל הרקב הזה.
הצחנה.
אני כבר לא יודע לומר אם הוא בא ממני,
או אולי ממך?
היועץ
סליחה אדוני?
המנהיג
אתה מחזיק גם חומרים נגדך,
לשעת הצורך?
איזה משהו במגרה?
היועץ
אני?
על עצמי?
המנהיג
ועליי?
מה אתה מחזיק במגרות עליי?
היועץ
תרים את עצמך.
תתיישר, אדוני.
אתה לא מדבר ברור.
אתה צריך להתיישר
הם מוחאים כפיים שם,
מחכים לך.
המנהיג
מילים.
היועץ
כן. מילים.
המסר חייב להיות חזק.
אתה צריך להצמד למסר שבדף.
המנהיג
(מתעלם מדבריו של היועץ)
אנחנו צריכים לבטל את המילים.
היועץ
לבטל?
אבל הכל כבר כאן!
רדיפה.
איומים.
חתירה.
אלו המילים.
המילים שלנו!
המנהיג
אנחנו צריכים לבטל את המילים –
את כולן.
אני מתכוון – את כל המילים.
לא יותר – מילים שלנו ושלהם.
אנחנו אמרנו, הם אמרו.
כל זה… מלוכלך,
מזמין למרד.
היועץ
אבל אתה…
אתה לא בדיוק…
המנהיג
זה אף פעם לא יוצא נקי.
זה גס.
למישהו תמיד יש מה לומר.
המילים. הן בעצמן הבעיה.
מערכת המשפט
החוק
התליינים
אפילו בביתי שלי
תמיד מישהו ידבר.
ישתמש באותן מילים ממש –
נגדי.
היועץ
אבל אדוני,
אי אפשר לבטל לחלוטין.
אפשר לצמצם.
לשקול את הלקסיקון.
להוריד ראשים.
אפשר להיעזר בסימנים.
אבל…
(רואה שהמנהיג לא מתרצה)
אנחנו נעבוד על זה.
המנהיג
אני מריח את זה.
היועץ
מה, אדוני.
המנהיג
כלבים.
כלבים.
הם מתקרבים.
הם עברו את המחסום.
איך אפשר להתנער מהריחות האלו!
(הוא מנער מעליו את החליפה)
כל הריחות האלו!
אני…
גם אני, בכל רגע יכול לפנות נגדי עצמי!
אני! אתה!
כל העולם המטונף הזה!
תסתכל עליי!
תסתכל עליי, גם אתה!
גם אתה, כלב מושחת ומטונף!
תגיד לי שזה לא נדבק בי.
תגיד לי שזה לא נדבק בי!
אני רוצה לשרוף את הבגדים
המילים, את העולם כולו,
עד היסוד!
היועץ
(אוחז במנהיג, מלטף אותו. מרגיע אותו.)
הרגע!
הרגע…
כלום לא נשרף.
אתה עומד,
אתה חזק,
החליפה שלך, חלקה ונקייה.
הכל נקי.
אתה מישיר מבט.
(הוא מישר את המנהיג, מכוון אותו החוצה. שם את דף הנאום בידו.)
הכל נקי.
אתה עולה על הבמה.
אתה מישיר מבט.
כמו שתמיד עשית
הכל נקי.
אתה נקי.
אתה מדבר
מרים את הידיים.
הנה.
מחכים לך.
(הוא מוביל את המנהיג אל עבר הבמה. המנהיג מביט בו לרגע. פונה אל הבמה.)
חזק וניפלא.
זיהיתי גם ריפרור למחזה אסקוריאל של גלדרודה. בעיקר בעקבות הכלבים. ריפרור מעצים, שצובע את המנהיג בצבעים עזים של פחד, רוע ואיבוד שליטה מוסרי.
אדיר!!! כמה רלוונטי לתקופתנו…
פשוט גאוני. שנון מצחיק הזוי