חַמְשִׁיר לְיוֹם סַגְרִיר

,

בַּיָּמִים חָרְפִּיִּים כְּשֶׁאֵין דָּבָר לַעֲשׂוֹת אֶפְשֹׁר בְּבִטּוּל אֶת הַזְּמַן לְהַשְׁחִית אוּלַי אֵצֵא לְחָפְשָׁהּ? לֹא, אֶתְקַשֵּׁר שׁוּב לְהוֹט – אֶתְחַבֵּר וְאַמְתִּין לְמוֹקֵד הַשֵּׁרוּת וְשָׂם אַעֲנִיק אֶת מִסְפַּר הַמָּנוּי וְכָךְ אֶתְקָרֵב אֵל תָּפְתָּהּ שֶׁל נִפְשִׁי הַשּׁוֹכֶנֶת בְּעֹמֶק נִסְתָּר שֶׁל מַהוּת – בִּימֵי חוֹרֵף קָרִים כְּשֶׁהָאֹפֶק הוּא לוֹט וְהַדַּעַת זְחוּחָה וּצְרִיכָה לְהַחֲלִיט מָה אָז אֶעֱשֶׂה? אֶתְקַשֵּׁר שׁוּב לְהוֹט […]

איש בלי אהבה

,

הִכַּרְתִּי אִישׁ בְּלִי אַהֲבָה בְּלִי אַהֲבָה בִּכְלָל כָּל פָּעַם שֶׁעָבַר הָיִיתִי קְצָת נִבְהָל תָּמִיד הָיָה הוּא מִתְאוֹנֵן לֹא נֹחַ לָעוֹלָם “לֹא טוֹב” אָמַר “מַמָּשׁ לֹא טוֹב! וּבְטַח לֹא מֻשְׁלָם” כֻּלָּם סָבְלוּ מְחִתָּתוֹ עַל אִישׁ הוּא לֹא פָּסַח שָׁמַר הוּא טַעֲנוֹת לְכָל מִי שֶׁעָבַר בַּסָּךְ וְגַם מֵהַפְּרָחִים נִדְמֶה חָסַךְ בְּאַהֲבָה הוּא לֹא הִשְׁקָה – אֲבָל שָׁפַךְ […]

היפופרפר

, ,

היפופרפר   במקום לא רחוק, לא קרוב לא חם ולא קר בביצה שבלב הסוואנה חי היפופרפר   הוא לא היה בדיוק עוף ולא דג עם סנפיר לא בא לו לטרוף לא למד איך לשיר   הוא היה כמו כל היפו אחר. גדול, וחום – בלי מקור אבל עם שני חישוקים עגולים על גבו ממש כמו […]

צעד אחד

, ,

כשאתה מתייצב כך בפתח הדלת וחושב אם לחצות את קצה המפתן   ונאחזת ידך בידית הגואלת ואתה מפוחד ומרגיש כה קטן   כי אפילו אתמול זה נכון, כבר שכחת חזרת מיום צבעוני ומפותל   אבל כל הדברים שאפילו הצלחת נשכחו כמו לא היו שם בכלל   ונראה שוב רחוק ומפחיד וגבוה והאופק ניצב כתמרור מאיים […]

עודד ליפשיץ מחזות

הלבנה והאדומה

,

המחזה עלה במסגרת פסטיבל 14/48 בבימוי ירדן גלבוע ובהשתתפות ירדן אורלובסקי, דניאל בוצר, בן יוסיפוביץ׳ ויעל מסנר הקטן: אתה חייב להיות רגוע טוב? היפה: להיות רגוע. הקטן: לשדר קור רוח, קודם כל, זה א-ב. היפה: קור רוח. הקטן: קודם כל קור רוח, א-ב אתה רק יושב פה, עם קור רוח. זה הכל. היפה: זהו? מתי […]

המילים

,

המנהיג והיועץ מתכוננים לנאום. בחוץ, לאורך הדיאלוג, נשמע הקהל מריע. היועץ הכל מסודר. אתה עולה עם הדף הזה. הכל מסודר. בנקודות. אתה מפגין אמון. אתה מדבר בשלווה. כמו שתמיד. מילות המפתח מסומנות בהדגשה. ברוגע. בבטחון. בהדגשה. המנהיג אני מריח דם. היועץ שום דם. הם מחכים, כלהקת כלבים נאמנים. המנהיג אני מריח דם. דם נוטף. את […]

בִּנְתִיב הָאֲבַדּוֹן בוב דילן

,

תרגום לDesolation Row בִּנְתִיב הָאֲבַדּוֹן – הֵם מוֹכְרִים גְלֻיּוֹת שֶׁל הַתְּלוּיִים שָׁם – תְּמוּנוֹתֵיהֶם צוֹבְעִים חוּם מַאֲפִיר, סָלוֹן הַיֹּפִי בְּמַלָּחִים מָלֵא הוּא הַקִּרְקָס הִגִּיעַ אֶל הֵעִיר הִנֵּה בָּא הַמְּפַקֵּחַ הָעִוֵּר כָּל כֻּלּוֹ שָׁבוּי בְּטְּרַאנְס יָד אַחַת אֶל הֶעָצִיר קְשׁוּרָה בְּחֶבֶל הָאַחֶרֶת בַּמִּכְנָס מפזרי הַהַפְגָּנוֹת עוֹמְדִים בְּלִי נָחַת מְחַפְּשִׂים לָהֶם נִדּוֹן בְּעוֹד לֵידִי וַאֲנִי פּוֹסְעִים הַלַּיְלָה […]

עודד ליפשיץ

עוד מחזה קצר

, ,

א׳ וב׳ עומדים רחוקים זה מזה, משני צדי הבמה.  א׳, גבר בסביבות 40, בעל נוכחות, אפשר לומר. גבר בשרני, אבל בעל מראה איתן. ב׳, גם הוא בסביבות 40, צנום יותר, לפחות עפ״י איכותו השברירית. שניהם עומדים וסורקים את הקהל זמן ארוך. א אז זה הולך להיות עוד מחזה קצר. ב ככה זה נראה. א הקונפליקט, […]

ברנרדה ופטרוקיו

,

עלה בהשתתפות מוריה בשארי ליפשיץ ודן שפירא בערב לכבוד פרישת פרופ׳ גד קינר לגמלאות 2016. [ברנרדה ופטרוקיו שוכבים במיטתם. הקטע כולו נערך במיטה תוך אמפטיה] פטרוקיו: יש דברים שלא הייתי רוצה שתדעי לעולם… בואי נדבר עליהם קצת. ברנרדה: על מה חשבת? פטרוקיו: על דברים שהשתיקה יפה להם. ברנרדה: למשל? פטרוקיו: למשל מה דעתי לגבייך. ברנרדה: […]

אריאל

,

אריאל שוכב במיטה, מחבק את דובי, הוא לא מצליח להרדם, קם לישיבה. אריאל אני כל כך רוצה שזה יבוא לי אני רוצה שזה יבוא מהשמיים או מאיפה שהו! אני רוצה שזה יבוא כבר, וזה כואב לי בחזה. דובי (כמתוך שינה) אתה רוצה, וזה יבוא. אריאל אתה חושב דובי? דובי בוודאי שאני חושב. אז בשביל מה […]

שן חלב

,

אני יש לי בעיות בשיניים כמו לכל אחד אבל אצלי זה חזק אז הלכתי לרופא והנה מה שהוא אמר לי: הרופא יש לך בעיות בשיניים כמו לכל אחד, אבל אתה לא מטפל בהן כמו שצריך אם תזניח אותן הן רק יחמירו, מה עוד אתה מצפה שאגיד? אני אני יודע, כבודו הרופא ומאוד מעוניין לטפל בבעיה, […]

בסופו של דבר

,

בסופו של דבר, זה הכל כבר קרה את היית כבר את, הייתי אני זה היה במבט, מתגלות הפנים החלון המוסט, בכן שושנה זה התחיל במעט, זה קרה לפנים כבר נפגשנו מזמן, את ראית אותי כבר כבר נפגשנו לפני החלון המואר התחשק לנו שוב לשחק מן משחק את היית מסתובבת, הייתי נסגר זה קרה כבר מזמן, […]

השכן מהקומה למעלה

,

[נכתב לפסטיבל 14/48 2010 בנושא "השכן מהקומה למעלה". בימוי: איסי ממנוב, בהשתתפות: ישי גולן, רינת מטטוב, איילת רובינסון ורות רסיוק]. [דירה בבית דירות] קיקי: ציקי. ציקי: כן קיקי. קיקי: מה את אומרת? ציקי: משעמם. קיקי: נכון? זה גם מה שאני חשבתי. ציקי: שמשעמם. גם אני חשבתי את זה. קיקי: כמו שחשבתי. ציקי: אנחנו יושבות לנו […]

היפופוטם

,

היפופוטם אמא ובת בפארק בת: תראי אמא, תראי, היפופוטם. אמא: וואו, כמה שאת גדולה. בת: אמרתי, אמא, תראי, היפופוטם. אמא: ואני אמרתי, כמה את גדולה. בת: בגלל שאמרתי היפופוטם? אמא: יש דברים שאי אפשר עוד להסביר לך. כמו מה קורה כשילדה אומרת לאמא תראי אמא, היפופוטם, והאמא לא מתייחסת להיפופוטם, אלא לכמה הבת שלה גדולה. […]

אהבה וילדים

,

[הם יושבים כולם בסינרים ומפיות לשולחן,  לחנה צלחת על ברכיה, ולידה מונח רוטב אהבה, לפנינה גם כן צלחת על ברכיה, ולידה מונח רוטב ילדים. לאלקנה אין דבר על ברכיו, גם הוא עוטה סינר, ידיו נחות בדייקנות על רגליו] חנה: פנינה, את יכולה להעביר לי את הילדים בבקשה? פנינה: את מה? חנה: את הילדים.   אלקנה, […]

הוא והיא

,

[הסצנה מתרחשת בחוץ, הוא הולך אחריה] הוא: אולי את רוצה לשבת איפשהו. היא: שמע, אני חושבת שאתה מנסה יותר מדי חזק, אם לא תנסה כל כך חזק, אני אהייה שלך. הוא: תגידי לי מה את רוצה שאעשה ואעשה. היא: בדיוק, אל תבקש ממני להגיד לך מה אני רוצה שתעשה, זה נקרא, לנסות יותר מדי חזק. […]

הילדה שאוהבת לאהוב

,

הילדה שאוהבת לאהוב עלה במסגרת צילום סדרת תולדות התיאטרון הישראלי, נוב’ 2013, בהשתתפות דנה יצחקי ועדי רביד, בבימוי עודד ליפשיץ [הן יושבות על שני כסאות, ומביטות קדימה] א. אני הילדה שאוהבת לאהוב. ב. גם אני. א. אני הילדה שאוהבת לאהוב יותר. ב. אותו דבר. א. לא כמו שאני אוהבת לאהוב. ב. בדיוק ככה. א. הנה […]

פיית החלומות

,

פיית החלומות אמא: אני אמא והילד שלי רוצה ללכת לגן, זה הסיפור של הילד שלי, שרוצה ללכת לגן והסיפור של האמא שהילד שלה הולך לגן. הילד: אני הילד שרוצה ללכת לגן, זה הסיפור שלי, כמו שיהיה אפשר לראות תיכף. הנה אני הולך לגן, יד ביד עם אמא, הנה אני הולך לגן, ושורק. אמא: אני גם […]