#7: לפתוח את הלב 4: תזרמו

מי שמע על המושג זרימה בפסיכולוגיה? אני שמעתי על המושג במקרה בהרצאת הטד של מיקאלי צי’נסקמיכאי (הנה, כתבתי את השם הזה, אפשר לשים את זה מאחורה), לפני שקראתי את הספר המופלא – פלואו. בהרצאת הטד שצרפתי לפני כמה ימים מנסה מיכאי להניח את המודל שלו לשאלה – מה עושה אותנו מאושרים. גם כאן, הגבול הדק בין הפסיכולוגיה החיובית והשיפור העצמי לבין נושא הכתיבה כאן – אמנות ויצירה – מטושטש, כמו במודלים ונושאים אחרים שעלו כאן, אך נדמה ש׳פלואו׳ שייך לתחום היצירה ונולד ממנו, יותר משהוא שייך לכל תחום אחר. 

אז מה הוא פלואו? 

המושג פלואו שתבע מיקאלי מתאר את מה שכולנו חווים מפעם לפעם כאשר אנחנו נמצאים ב׳זון׳ שלנו ועושים את הדבר שאנחנו מאוד אוהבים לעשות. פלואו – כשמו – הנה תחושת זרימה ואחדות הרמונית המתרחשת כאשר אנחנו שקועים בתחום של עשייה המאפשר לנו ׳להתאחד׳ באופן מיסטי כמעט עם מושא העשייה. 

מיקאלי מתאר את חוויית הפלואו כ׳גרסה האישית׳ של חוויית האקסטזה המוכרת מטקסי העבר ואירועים דתיים או קהילתיים שעשויים להביא לתחושת ׳נבדלות מהגוף׳ או ׳יציאה אל מחוץ לעצמי׳ המאפיינת את המילה האקסטזה – מהמקור ביוונית עתיקה. החווייה האישית של הפלואו מצליחה להגשים מטרה דומה, המושגת כאשר קשב מקסימלי מושג בהתמקדות בדבר אחד, עד ששאר הדברים מתפוגגים מהתודעה והופכים ללא רלוונטיים.

חוויית הפלואו היא אינדווידואלית ויכולה להופיע אצל כל אחד בתחום שונה לחלוטין – יש מי שחווה אותה במשחק או עבודה עם ילדים, יש מי שחווה אותה בנגינה ויש מי שחווה אותה בתור נהג אוטובוס. למעשה, חוויית הפלואו מתרחשת בכל מקום שבו עניין גבוה מתאחד עם מיומנות ואתגר (ראו דיאגרמות מצורפות). אם נחשוב על זה, בכל פעם שאנחנו פוגשים איש מקצוע הנמצא בזרימה כמעט מיסטית עם יצירתו, בין אם זה מוכר בחנות הפלאפל, או עורך דין בזמן דיון בבית משפט – סביר שאנחנו חוזים בפלואו. 

עכשיו נסו לחשוב – מה הוא הפלואו שלכם? מה הוא המקום המיוחד עבורכם שכאשר אתם נמצאים בו, אתם רק שם ולא בשום מקום אחר, מאבדים תחושת זמן ומסוגלים לשהות שם במיקוד מקסימלי? עבור רבים מאיתנו, היוצרים, חוויית הפלואו היא חזקה במיוחד במחוזות היצירה. עבורנו, תחושת ה׳תגמול׳ בשעת היצירה בין אם היא כתיבה, משחק, פיסול, או כל אמנות אחרת, היא חזקה כל כך, שהיא מצדיקה ולפעמים כמעט מאלצת אותנו לשוב ולחוות אותה. ההרמוניה שאנו חשים באזור הפלואו שלנו, היא במידה רבה הסיבה שבגללה אנו יוצרים.

הבנה אודות חוויית הפלואו האישית שלנו היא גם אינדיקציה טובה למקום שבו אנחנו ׳צריכים׳ להיות. המקום בו אנו חשים הרמוניה, מיומנות ועניין גבוה. לכן, אסור לנו לזלזל בפלואו שלנו ועלינו להקשיב לו, כי הוא, בסופו של דבר, עוד הוכחה לכך שזהו המקום ששייך לנו, וזהו המקום המאפשר ללב שלנו להפתח.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *