אני יש לי בעיות בשיניים כמו לכל אחד אבל אצלי זה חזק אז הלכתי לרופא והנה מה שהוא אמר לי: הרופא יש לך בעיות בשיניים כמו לכל אחד, אבל אתה לא מטפל בהן כמו שצריך אם תזניח אותן הן רק יחמירו, מה עוד אתה מצפה שאגיד? אני אני יודע, כבודו הרופא ומאוד מעוניין לטפל בבעיה, […]
[הם מופיעים מקבילים על הבמה, במרחק כשני מטרים זה מזה, הבת והאבא. האמא נעמדת במרחק זהה מאחורי האבא, ויגאל מאחורי הבת. כך שנוצר מרובע משוכלל. הדברים נאמרים באופן מודע, אבל כמעט מנותק, והם נטולי כל רמיזה מינית]. בת: תקלע לי את הצמה הזאת אבא? אבא: שהיא תקלע לך את הצמה. בת: אני רוצה שאתה תקלע […]
בסופו של דבר, זה הכל כבר קרה את היית כבר את, הייתי אני זה היה במבט, מתגלות הפנים החלון המוסט, בכן שושנה זה התחיל במעט, זה קרה לפנים כבר נפגשנו מזמן, את ראית אותי כבר כבר נפגשנו לפני החלון המואר התחשק לנו שוב לשחק מן משחק את היית מסתובבת, הייתי נסגר זה קרה כבר מזמן, […]
[נכתב לפסטיבל 14/48 2010 בנושא "השכן מהקומה למעלה". בימוי: איסי ממנוב, בהשתתפות: ישי גולן, רינת מטטוב, איילת רובינסון ורות רסיוק]. [דירה בבית דירות] קיקי: ציקי. ציקי: כן קיקי. קיקי: מה את אומרת? ציקי: משעמם. קיקי: נכון? זה גם מה שאני חשבתי. ציקי: שמשעמם. גם אני חשבתי את זה. קיקי: כמו שחשבתי. ציקי: אנחנו יושבות לנו […]
היפופוטם אמא ובת בפארק בת: תראי אמא, תראי, היפופוטם. אמא: וואו, כמה שאת גדולה. בת: אמרתי, אמא, תראי, היפופוטם. אמא: ואני אמרתי, כמה את גדולה. בת: בגלל שאמרתי היפופוטם? אמא: יש דברים שאי אפשר עוד להסביר לך. כמו מה קורה כשילדה אומרת לאמא תראי אמא, היפופוטם, והאמא לא מתייחסת להיפופוטם, אלא לכמה הבת שלה גדולה. […]
[הם יושבים כולם בסינרים ומפיות לשולחן, לחנה צלחת על ברכיה, ולידה מונח רוטב אהבה, לפנינה גם כן צלחת על ברכיה, ולידה מונח רוטב ילדים. לאלקנה אין דבר על ברכיו, גם הוא עוטה סינר, ידיו נחות בדייקנות על רגליו] חנה: פנינה, את יכולה להעביר לי את הילדים בבקשה? פנינה: את מה? חנה: את הילדים. אלקנה, […]
[הסצנה מתרחשת בחוץ, הוא הולך אחריה] הוא: אולי את רוצה לשבת איפשהו. היא: שמע, אני חושבת שאתה מנסה יותר מדי חזק, אם לא תנסה כל כך חזק, אני אהייה שלך. הוא: תגידי לי מה את רוצה שאעשה ואעשה. היא: בדיוק, אל תבקש ממני להגיד לך מה אני רוצה שתעשה, זה נקרא, לנסות יותר מדי חזק. […]
הילדה שאוהבת לאהוב עלה במסגרת צילום סדרת תולדות התיאטרון הישראלי, נוב' 2013, בהשתתפות דנה יצחקי ועדי רביד, בבימוי עודד ליפשיץ [הן יושבות על שני כסאות, ומביטות קדימה] א. אני הילדה שאוהבת לאהוב. ב. גם אני. א. אני הילדה שאוהבת לאהוב יותר. ב. אותו דבר. א. לא כמו שאני אוהבת לאהוב. ב. בדיוק ככה. א. הנה […]
פיית החלומות אמא: אני אמא והילד שלי רוצה ללכת לגן, זה הסיפור של הילד שלי, שרוצה ללכת לגן והסיפור של האמא שהילד שלה הולך לגן. הילד: אני הילד שרוצה ללכת לגן, זה הסיפור שלי, כמו שיהיה אפשר לראות תיכף. הנה אני הולך לגן, יד ביד עם אמא, הנה אני הולך לגן, ושורק. אמא: אני גם […]
