אריאל
אריאל שוכב במיטה, מחבק את דובי, הוא לא מצליח להרדם, קם לישיבה.
אריאל
אני כל כך רוצה שזה יבוא לי
אני רוצה שזה יבוא לי מהשמיים
או מאיפה שהוא
אני רוצה שזה יבוא לי,
וזה דוקר לי בחזה.
דובי
(כמתוך שינה)
אתה רוצה, וזה יבוא.
אריאל
אתה באמת חושב דובי?
דובי
בוודאי שאני חושב.
אז בשביל מה אני פה,
בשביל לחמם?
אריאל
כן, אבל דובי, אני כל כך רוצה שזה יבוא לי
כבר עכשיו, על המיטה
ואני בסך הכל עוד ילד,
ומה הסיכוי שזה יבוא ככה פתאום
ומאיפה זה יבוא לי, מהעצים?
מסתכל על החלון
הכל אפור, וחדגוני.
השמיים הרי לא הולכים להביא לי
אני פוקח את העיניים, מפוכח
וכבר רואה את ההמשך
ומבין שזה כבר אף פעם לא יבוא לי.
דובי
(פונהאלאריאל)
באמת אריאל, אתה מזין את עצמך בשליליות
אומרים לך הרי שזה יבוא
אנשים מבוגרים, שכבר היו פה
והם מסתכלים עליך, ורואים את הפוטנציאל
אפילו שהם רק דובי.
כל אחד צריך לחכות קצת, גם מוצארט
שזה הגיע אצלו כשהיה בן שש
אבל מוצארט זה מוצארט
אל תדאג,
זה מאוד יבוא לך.
(מנסהלהתכסות)
אריאל
אבל מה אם זה לא יבוא, גם בגיל שבע או גיל שמונה?
אפילו אם אתאמן חזק חזק ואביא את עצמי לקצה
ואז, כשזה לא יבוא, אני אשאר רגיל לגמרי
אחרי שכבר התאמנתי?
אז שיבוא עכשיו, או שכן או שלא,
ונחסוך את ההתאמנות הזו!
דובי
בסדר, אבל זה גם יכול לבוא אחר כך, לא?
אתה לא הולך להתאמן עכשיו כשההורים ישנים.
מה אם זה יבוא באמצע הלילה?
אתה תשכב ותחכה ותתגלגל ככה?
עדיף לתת לזה לבוא בזמן שזה מחליט.
הנה, תמרח את המשחה הזו. היא תעזור לך.
(מוציאמשחהונותןאותהלאריאל)
אריאל
מה זה, זו משחה?
דובי
כן, זו משחה
והיא אמורה לעורר את זה, שזה יבוא לך,
באופן טבעי.
היא גורמת גם לדברים לבוא יותר מהר.
והיא גם תרגיע אותך, ככה שעד שמשהו יבוא,
תוכל קצת לישון.
אריאל
ואני אמרח וזה יבוא?
דובי
תמרח, וקודם תרגע,
ואז, אחרי שתרגע, זה יבוא.
שים קצת מתחת לאף.
והכי טוב אם זה יבוא כשאתה ישן.
אריאל
טוב.
(נשכב, ומתוךשכיבה)
אבל מה אם אני אלך לישון, ואז זה בדיוק
יבוא ויעבור לידי, ויהיו לו שאלות?
והוא ירצה לשאול אותי למשל, אם כינור, או ויולה, ולא תהייה תשובה?
דובי
אם זה יבוא ותישן, אני אעיר אותך,
הרי אף אחד לא יחליט שום דבר בלי שתגיד מה דעתך.
נכון?
אריאל
(קםשובלישיבה)
אני לא שם את המשחה!
דובי
למה?
אריאל
כי לא!
דובי
תראה, אריאל, אני דובי,
ואני איתך ואני החבר הטוב ביותר שתמיד תוכל
לסמוך עליוואף פעם לא אעזוב אותך
אבל אני גם עושה את העבודה שלי
ואני כאן ונחמד לנו לפני שאתה הולך לישון
אבל אתה לא יכול להחזיק אותי סתם.
רק בתנאי שאתה הולך לישון, ואז אני הולך קצת
לדברים שלי –
כי אני דובי, אבל זה לא אומר שאני לא עסוק.
אז עכשיו אם אתה רוצה לשבת ולחכות שמשהו יבוא
אני מבקש ממך לא להחזיק אותי.
אריאל
(מופתע)
אתה תלך דובי?
דובי
(מרכך)
מה פתאום שאלך? אני אף פעם לא אלך.
אני רק אומר שכדאי שנלך לישון עכשיו.
(הואמשכיבאתהילדלישון)
טוב?
אז תמרח את המשחה.
(אריאלמורחאתהמשחהמתחתלאף, דובימביטבזהירות, ממתיןקצת)
ב.
דובי
אריאל?
אריאל
אני ער.
דובי
אתה מרגיש משהו?
אריאל
לא. אני מריח וניל.
זה בגלל המשחה?
דובי
כן. המשחה. וזה גם המלאכים.
אריאל
בטוח שזה לא בגלל המשחה?
דובי
גם. אבל גם המלאכים. הם בדרך.
אתה לא מרגיש כלום?
אריאל
כמו מה?
דובי
שאתה עייף…
אריאל
לא. המלאכים בדרך? מתי הם יגיעו?
דובי
הם בדרך. אבל זו גם יכולה להיות דרך ארוכה.
אולי הם בדרך משוודיה…
אריאל
המלאכים באים משוודיה?
דובי
לא כל המלאכים.
אבל כנראה שהמלאכים שלך הם כאלה שבאים משוודיה.
אריאל
למה משוודיה?
דובי
למה לא? יש מלאכים מצוינים בשוודיה.
הם מלאכים מאוד מקצועיים
והם הולכים להביא לך. כבר דיברתי איתם.
החיסרון היחיד הוא שלוקח להם קצת יותר זמן.
הם מביאים הרבה דברים, ואולי הם יבואו בספינה,
וזה יכול לקחת גם חודש.
אריאל
אני לא רוצה מלאכים משוודיה!
דובי
אבל זה הכי טוב שאפשר.
כל ילד היה מתפלל שיבואו אליו מלאכים משוודיה
בעיקר בתחום הספרות,
וגם בתחום הרפואה
מחלקים פרסים מאוד חשובים בשוודיה.
אבל הם יבואו רק עוד חודש,
הם רק עכשיו יצאו משוודיה.
אריאל
אני רציתי מלאכים מכאן
לא רוצה מלאכים תוצרת חוץ
זו לא ההכרה שאני רוצה
אני רוצה שיעריכו אותי פה!
ופה הם עדיין לא באו לי
זה לא אמור היה לקחת להם כל כך הרבה זמן
הם יכלו לבוא מירושלים,
אם היו רוצים כבר היו באים ומכריזים בפניי
או לפחות רומזים לי כמו שעשולשמואל
או כמו שעשו למשה
ואז הם ישאלו אותי אם אני מעדיף לגעת בזהב או בגחלים
ואני אגע בגחלים,
והם יתנו לי כבר!
אבל הם לא פה, והמשחה לא עושה שום דבר
ואני שואל
האם זה לא זמן טוב,
כבר עכשיו, כבר עכשיו,
כשעוד הכל טרי, לגמור עם זה.
לאכול את המשחה!
דובי
נפלת על הראש?
אמרתי לך שהם בדרך,
מלאכים מהגוש האירופי
אתה יודע איזה קהל יהיה לך שם?
מי אתה שואף להיות?
גם רובינשטיין ומהטה נסעו לאירופה
למרות שנתנו להם כאן.
זו שוודיה.
מדינה עם מורשת,
זה אנדרסן.
ואם לא תרצה, אתה שייך גם לאיחוד
שזה בלי גבולות, אתה יכול לנסוע לאן שאתה רוצה,
תרצה רומניה, אז רומניה,
תרצה צרפת אז צרפת.
באים בשבילך מלאכים,
ואומרים לך שהם בדיוק בשבילך עזבו את שוודיה
עם מדליות.
ומה יהיה אם יגיעו ואתה לא תהייה פה?
ואז יחפשו ילד אחר ויכריזו עליו במקום?
אתה חושב שיש להם סבלנות?
אם הם מחפשים מלחין, או מחפשים נוירולוג,
הם יבואו וישיגו נוירולוג.
אתה יודע כמה ילדים מתפללים שיבוא אליהם מלאך משוודיה?
אז תניח את המשחה עכשיו, לאט לאט,
זה לא למאכל.
אריאל
טוב, אני מוכן לבחון את זה
אבל בזריזות.
דובי
הנה, הנה!
אני שומע, קוראים לך,
יש קול. זו שיחה משוודיה,
הם מוסרים לך הודעה.
ילד
אלו המלאכים השוודים?
דובי
הם קוראים לך, בבירור,
זה קול רחוק, והוא בשוודית,
אני יכול לתרגם לך.
אריאל
מה הם אומרים?
דובי
כן, הם אומרים,
אריאל, אריאל,
חכה רגע עם המשחה!
אנחנו המלאכים, אנחנו מצטערים מאוד על העיכוב
אבל אנחנו בדקנו ואנחנו יכולים לתת לך
גם במדעים מדוייקים וגם במדעי הרוח.
זה הישג חסר תקדים שלא היה כמותו מאז ההישג שלקירי.
אריאל
מלאכים, אני מחכה, אבל אני גם קצת בספקות
מלאכים תוצרת חוץ זו לא הייתה הבחירה הטבעית שלי
ואין לי שום דבר נגד שוודיה.
אתם יכולים לבוא, אבל אני לא מבטיח שום דבר,
אם יבוא מישהו לפני כן, ויציע משהו אטרקטיבי,
כנראה שאלך איתו.
דובי
אתה צריך להחליט,
זה לא מלאכים שבאים בכל מקרה
כמו קו תעופה סדיר מניו יורק
באים במיוחד. ובשביל להביא לך!
אתה לא יכול לגרור אותנו,
אתה מחליט עכשיו אם אתה מחכה לנו או לא.
עצה שלנו, עדיף לך ללכת על הפרס הכפול
זה חסר תקדים!
מה דעתך קצת לישון על זה?
אריאל
מה אכפת לכם שאני אלך לישון?
דובי
אכפת לנו, כי כולנו עייפים פה.
אריאל
זה אתה אומר, או המלאכים אומרים?
דובי
זה המלאכים, אני לא אמרתי כלום.
אריאל
זה נשמע כאילו אתה אומר לי ללכת לישון.
דובי
לא, המלאכים, הם גם רוצים שתלך לישון.
נכון המלאכים?
כן, כן. אנחנו מאוד רוצים. זה טוב לכולם,
עדיף שנבוא אחרי שכבר ישנת. בגלל ההתרגשות.
אנשים מגיבים מאוד אמוציונלית למדליות
במיוחד אם הם מתחת לגיל שבע.
אריאל
אתם גם נתתם למוצארט?
דובי
לא, הוא קיבל ממלאכים בתחום הקיסרות האוסטרית,
אבל אנחנו בקשרים טובים.
בפועל זה באמת באמת לא חשוב,
כי כאן אירופה והכל עובד לפי סטנדרטים
ואם קיבלת מאיתנו
זה כאילו קיבלת מאלו שנתנו למוצארט.
אריאל
בסדר,
אבל אני מקווה שאתם באמת בדרך
ואתם לא דובי.
דובי
מה פתאום דובי,
אנחנו המלאכים משוודיה.
אריאל
טוב, אז להתראות.
דובי
לילה טוב אריאל.
אנחנו סוגרים עכשיו.
אריאל
לילה טוב המלאכים.
דובי
סגרנו.
ג.
דובי
אריאל… אריאל…
נרדמת?
אריאל
לא קניתי אף מילה.
דובי
למה לא?
אריאל
ממתי מלאכים מדברים בטלפון?
דובי
זה היה דרך הלוויין.
הם משתמשים בחיבור של מלאכים.
אריאל
אני חושב שהם מושכים אותי
ואז הם ימשכו אותי בהבטחות ובפרסים
עד גיל שמונים
ובסוף אמות ורק אז אקבל מדליה
אני מכיר את ההתנהלות הזו.
אנשי רוח נהרסים ככה מימין ומשמאל,
אני רוצה את ההכרה שלי עכשיו!
דובי
גם אם יבואו ויחתמו לך
מה אתה חושב
קריירה זה נהייה מיד? זה מאוד הדרגתי
אפילו מוצארט…
אריאל
מוצארט בגיל שש כבר סיים את האופרטה הראשונה שלו.
ביד אחת
על צ׳לו ופסנתר.
לא מתחיל את הקריירה שלי, אם אין לי משהו ביד.
דובי
טוב. זו בחירה שלך.
אתה יכול לבחור לקבל ואתה יכול להיות פרנואיד.
היו כאן המלאכים, בשיחת לווין,
ואמרו לך ישירות.
זה מלאכים. גוף ממלכתי. לא איזה ארגון פיקטיבי
אתה יודע מה יקרה אם מישהו יתלונן עליהם?
אריאל
אני לא הולך להתלונן על אף אחד,
זה פרסום רע. רוצה לקבל את מה שמגיע לי, וזהו.
דובי
ומה אם לא יבואו?
אריאל
סליחה?
דובי
ומה אם, באופן לא צפוי, משהו יקרה בדרך
איזו ספינה תתהפך חס וחלילה
או שטורקיה תסגור את המים הטריטוריאליים.
אתה יודע מה קורה בטורקיה?
או מסיבות של גורמי שמיים. גורמי שמיים זו ארכה
מעל למלאכים. אין להם מה לעשות מולם.
אני מדבר על אלוהים לדוגמא.
אריאל
אתה אומר שאלוהים לא רוצה להעניק לי?
דובי
חס וחלילה. הוא מאשר את זה ראשון.
אבל הוא גם מאשר אם יש מעל יוון בערב מסוים
גשם. סופת ברקים. הוא מתנגש עם עצמו
ואז המלאכים יושבים שבועיים בסלוניקי
ומה אז?
אריאל
לא אוכל את הקישקושים האלו על סלוניקי.
אני בולע את המשחה עכשיו!
דובי
למה אריאל? למה?
אני מעלה כאן רעיון קצת חתרני והיפוטתי ובבקשה אל
תשלול אותו ישר,
לא מספיק לך, ישמור השם, להסתפק במשהו סולידי,
כמו להיות פשוט, ילד?
תחשוב על זה, מה רע כבר יכול לצאת? כמו בעבר הלא רחוק.
אתה יודע, אנשים נולדו, חרשו את האדמה, הביאו ילדים.
עוד לא המציאו את המילה אושר. כמו שלא המציאו את המילה, קוביזם.
מי חשב על זה בכלל?
לא היו כל השאלות האלו.
אריאל
תגיד, איפה אתה חי, במאה ה17? כאן אם אתה לא יוצא לרחוב אם שני תארים וטאלנט נדיר בולעים אותך. אתה שקוף. מה אני הולך למכור להם, ציורי שמן מסריחים שציירתי בבית אחרי שלא התקבלתי לאקדמיה האוסטרית? אתה יודע איך הוא גמר האיש הזה. אתה יודע כמה מסוכן זה ילד עם מטען כזה מסתובב בלי רסן בעולם? אתה רוצה להיות אחראי לזה? עדיף לחתוך את עצמי עכשיו, ולא לתת לכל האשליות האלה להסתובב חופשי. בשבילי. ובשביל האנושות.
דובי
טוב. אתה רוצה לחתוך את עצמך. בסדר.
אריאל
מה בסדר?
דובי
בסדר. אם אין לך סבלנות לחכות, או לשמוע הסברים
של מבוגרים ממך, תעשה מה שאתה מבין.
אריאל
אתה אומר לי לחתוך את עצמי דובי? אתה?
דובי
אני לא אמרתי לך שום דבר. אתה אגומניאק קפריזי חסר כל כבוד וסבלנות שחושב שהכל מגיע לו. למה שיתנו לך? אתה בן חמש. ככה? תוכיח משהו, תגיע לאיזו מסקנה על החיים תחווה משהו. אתה רוצה לחתוך את עצמך, נראה אותך. אולי זה יתן לך איזה מימד עומק ואז יבוא מישהו ויסתכל עליך. יש לי חדשות בשבילך, אתה חושב שמישהו בא ונותן לך? עם שליח? אתה תתגלגל בכל המדורים עד שמישהו יתלה איזה איור שלך על הקיר של החוג השכונתי לאמנותעשר שנים אחרי שכבר סיימת אותו כי זה יהיה המקום היחיד שיזכרו את הפרצוף שעל הכרטיס אשראי שלך, וגם אז, איזה כלב יבוא וישתין על האדומים והכחולים שלך. ואז אתה תתחנן שהמורה שלך מהחטיבה תכתוב עליך המלצה שהיית תלמיד מיוחד. מיוחד!? היא תכתוב לך איזה משהו על פתק רק מרחמים ומפליאה, מי מבקש המלצה מהמורה שלו מהחטיבה? ואז תצטרך לעבוד בתור איזה גרפיקאי של חברה מקומית לנייר טואלט ולעצב בשבילם את הכלבים והג׳ירפות ״המקוריים״ שלך על הגלילים, אמנות קקי! ותתבכיין על זה שחברת הנייר טואלט המתחרה גונבת לך את הדוגמא, ועוד תרצה לתבוע אותם. אתה מבין! אתה מבין את זה?
אריאל
[בוכה בקול, שב להיות ילד]
דובי
[לאחר רגע ארוך, מתעשת]
סליחה…
סליחה אריאל.
אריאל לא התכוונתי להפחיד אותך.
אריאל
למה אתה אומר את זה?
דובי
שום דבר. זה שום דבר…
אני נסחפתי קצת. אני סיפרתי דוגמא על מישהו אחר…
אריאל
אני רוצה שמישהו יתן לי.
אני רוצה להיות מיוחד…
דובי
אתה מיוחד! אתה הכי הכי מיוחד.
הנה, הנה.
אני אתן לך מדליה. טוב?
[הוא מוציא משהו מכיסו, מדליית שוקולד, מעניק לאריאל]
אריאל
מה זה?
דובי
זו מדליה,
לילד הכי מיוחד.
אריאל
זה באמת?
זה גם מה שמוצארט קיבל?
דובי
גם… גם.
אריאל
אתה חושב שאני אצליח דובי?
דובי
אני חושב שיש לך תשוקה מאוד מאוד גדולה.
אריאל
כן, אבל אתה מאמין בי?
דובי
אני מאמין. כן. בטח! אחרת מה אני? אני הדובי שלך.
אבל אני מאמין גם שאתה מכביד על עצמך
כי אתה רוצה מאוד מאוד…
אתה צריך קצת להניח לזה אריאל, והכל יקרה.
הכל יקרה מעצמו. כשתלמד להיות פחות קשה עם עצמך.
אתה תראה. זה יבוא.
אתה צריך לעצום את העיניים ולומר
אני אריאל, אני המלאך אריאל,
והכל יבוא לי.
אריאל
[עוצם את העיניים]
הכל יבוא לי?
דובי
כן, הנה, כשאתה מרפה.
הנה אריאל, העיניים נכבות לאט לאט.
אריאל
הכל יבוא…
דובי
כן, הנה, אתה נרגע לאט לאט,
אתה תראה, הכל יתגלה לך,
הוא יתגלה לך, בדרך שהיא שלך בלבד,
והיא גם לפעמים קשה… קשה מאוד,
כך תפליג בסירת דגים קטנה, לבד בים נורא,
תפליג והכרישים יסתובבו מסביב, ויכרסמו לאט, עד ש…! אוי אריאל…
לא. לא הדרך הקשה.
הנה המלאכים, עוזבים את חוף אירופה,
מאותתים לך מבין העננים…
אותות של כוכבים צפים ומאירים אליך,
אנחנו באים אריאל,
אנחנו שטים אליך אריאל
שטים אליך בסירת דגים קטנה…
שטים, מתעופפים. אריאל, הקשב…
הנה הגענו.
אנחנו פה.
אריאל?
[אריאל נרדם בינתיים…]
סוף.
