קיגלר: חייו ומותו

המחזה עלה לראשונה בפסטיבל עכו 2012 ולאחר מכן בתיאטרון אנסמבל הרצליה בבימוי עודד ליפשיץ.

קיגלר: חייו ומותו, עודד ליפשיץ
קיגלר: חייו ומותו, עודד ליפשיץ

בימוי עודד ליפשיץ

עוזרת בימוי והפקה ליאת פסברג

תפאורה ותלבושות אנה זיו
מוסיקה מקורית דודי זבה
תאורה עומר שיזף

משתתפים (לפי סדר הופעתם)
קיגלר דוד קיגלר
האמא רחל דובסון
רוחמה פלורנס בלוך
גון יוסי טולדו
הרופאה דינה בליישור
וירגיליוס אלברט כהן

לכתבה של שי בר יעקב בידיעות אחרונות

לכתבה של מרט פרחומובסקי בטיים אאוט

 

 

16. וירגיליוס

(מופיע וירגיליוס מאחורי קיגלר על סלע, באפלולית, במעיל שחור, כמו שהוא אוהב להופיע)

קיגלר:     מי אתה?

וירגיליוס: וירגיליוס.

קיגלר:     אתה לא הבחור שלקח את דנטה לתופת?

וירגיליוס: אני.

     אתה קיגלר?

קיגלר:     כן ולא.

וירגיליוס: בלי חוכמות.

קיגלר:     מה הסיפור?

וירגיליוס: באתי לקחת אותך, אל התופת,

    לראות את השאול, ואז את השמים,

    ובסוף גן העדן. חנות. והביתה.

    זה מסע שכל אחד צריך לעשות,

    ואתה במיוחד.

    כי הנה, אני רואה שטעית בדרך.

קיגלר:    טוב, אני מבין שזו פרוצדורה סטנדרטית.

וירגיליוס: הסיבוב כולו כלול בחבילה,

    אם זה מה שהתכוונת. הוא מותאם במיוחד לכל מי שמת,

    אנחנו הולכים במסלול האדום, במידה ויש חטאים שתרצה להצהיר.

    לימוד בא מסבל, ככה כתוב בטרגדיה.

קיגלר:    טוב, אני באתי עם ראש פתוח,

   רק תגיד מה הלאה.

וירגיליוס: תסתכל לפניך, תלך צעד צעד,

    אני מאחורה,

    לא צריך לפחד. 

    מכיר את דנטה, בראשית פרק א’?

קיגלר:    אין לי את זה בע”פ.

וירגיליוס: כתוב לי על פתק.

(הוא מעניק לקיגלר פתק)

קיגלר: ויהי במחצית הדרך של חיי,

 מצאתי את עצמי באפלת היער,

 יען כי מדרך הישר סטיתי,

 הו, מה קשה לומר ולתאר זאת

 היער העבות, אכזר, נוקשה ופרא,

 הן די בזכרון לעורר בי חיל ופחד.

קיגלר: אני לא בהכרח מבין את העברית כאן,

 מה זאת אומרת חיל ופחד?

וירגיליוס: הדרך ארוכה, היא נמשכת הלאה,

    מעבר הר וגיא, אל הנהר של כארון,

    שם תראה חוטאים, השקועים בסבל,

    ואחר כך אני מבטיח, אתה תרגיש יותר טוב.

קיגלר:    בשביל מה הסיסמאות.

    הבנתי.