בַּיָּמִים חָרְפִּיִּים כְּשֶׁאֵין דָּבָר לַעֲשׂוֹת אֶפְשֹׁר בְּבִטּוּל אֶת הַזְּמַן לְהַשְׁחִית אוּלַי אֵצֵא לְחָפְשָׁהּ? לֹא, אֶתְקַשֵּׁר שׁוּב לְהוֹט – אֶתְחַבֵּר וְאַמְתִּין לְמוֹקֵד הַשֵּׁרוּת וְשָׂם אַעֲנִיק אֶת מִסְפַּר הַמָּנוּי וְכָךְ אֶתְקָרֵב אֵל תָּפְתָּהּ שֶׁל נִפְשִׁי הַשּׁוֹכֶנֶת בְּעֹמֶק נִסְתָּר שֶׁל מַהוּת – בִּימֵי חוֹרֵף קָרִים כְּשֶׁהָאֹפֶק הוּא לוֹט וְהַדַּעַת זְחוּחָה וּצְרִיכָה לְהַחֲלִיט מָה אָז אֶעֱשֶׂה? אֶתְקַשֵּׁר שׁוּב לְהוֹט […]
הִכַּרְתִּי אִישׁ בְּלִי אַהֲבָה בְּלִי אַהֲבָה בִּכְלָל כָּל פָּעַם שֶׁעָבַר הָיִיתִי קְצָת נִבְהָל תָּמִיד הָיָה הוּא מִתְאוֹנֵן לֹא נֹחַ לָעוֹלָם "לֹא טוֹב" אָמַר "מַמָּשׁ לֹא טוֹב! וּבְטַח לֹא מֻשְׁלָם" כֻּלָּם סָבְלוּ מְחִתָּתוֹ עַל אִישׁ הוּא לֹא פָּסַח שָׁמַר הוּא טַעֲנוֹת לְכָל מִי שֶׁעָבַר בַּסָּךְ וְגַם מֵהַפְּרָחִים נִדְמֶה חָסַךְ בְּאַהֲבָה הוּא לֹא הִשְׁקָה – אֲבָל שָׁפַךְ […]
היפופרפר במקום לא רחוק, לא קרוב לא חם ולא קר בביצה שבלב הסוואנה חי היפופרפר הוא לא היה בדיוק עוף ולא דג עם סנפיר לא בא לו לטרוף לא למד איך לשיר הוא היה כמו כל היפו אחר. גדול, וחום – בלי מקור אבל עם שני חישוקים עגולים על גבו ממש כמו […]
כשאתה מתייצב כך בפתח הדלת וחושב אם לחצות את קצה המפתן ונאחזת ידך בידית הגואלת ואתה מפוחד ומרגיש כה קטן כי אפילו אתמול זה נכון, כבר שכחת חזרת מיום צבעוני ומפותל אבל כל הדברים שאפילו הצלחת נשכחו כמו לא היו שם בכלל ונראה שוב רחוק ומפחיד וגבוה והאופק ניצב כתמרור מאיים […]
המחזה עלה במסגרת פסטיבל 14/48 בבימוי ירדן גלבוע ובהשתתפות ירדן אורלובסקי, דניאל בוצר, בן יוסיפוביץ׳ ויעל מסנר הקטן: אתה חייב להיות רגוע טוב? היפה: להיות רגוע. הקטן: לשדר קור רוח, קודם כל, זה א-ב. היפה: קור רוח. הקטן: קודם כל קור רוח, א-ב אתה רק יושב פה, עם קור רוח. זה הכל. היפה: זהו? מתי […]
המנהיג והיועץ מתכוננים לנאום. בחוץ, לאורך הדיאלוג, נשמע הקהל מריע. היועץ הכל מסודר. אתה עולה עם הדף הזה. הכל מסודר. בנקודות. אתה מפגין אמון. אתה מדבר בשלווה. כמו שתמיד. מילות המפתח מסומנות בהדגשה. ברוגע. בבטחון. בהדגשה. המנהיג אני מריח דם. היועץ שום דם. הם מחכים, כלהקת כלבים נאמנים. המנהיג אני מריח דם. דם נוטף. את […]
תרגום לDesolation Row בִּנְתִיב הָאֲבַדּוֹן – הֵם מוֹכְרִים גְלֻיּוֹת שֶׁל הַתְּלוּיִים שָׁם – תְּמוּנוֹתֵיהֶם צוֹבְעִים חוּם מַאֲפִיר, סָלוֹן הַיֹּפִי בְּמַלָּחִים מָלֵא הוּא הַקִּרְקָס הִגִּיעַ אֶל הֵעִיר הִנֵּה בָּא הַמְּפַקֵּחַ הָעִוֵּר כָּל כֻּלּוֹ שָׁבוּי בְּטְּרַאנְס יָד אַחַת אֶל הֶעָצִיר קְשׁוּרָה בְּחֶבֶל הָאַחֶרֶת בַּמִּכְנָס מפזרי הַהַפְגָּנוֹת עוֹמְדִים בְּלִי נָחַת מְחַפְּשִׂים לָהֶם נִדּוֹן בְּעוֹד לֵידִי וַאֲנִי פּוֹסְעִים הַלַּיְלָה […]
א׳ וב׳ עומדים רחוקים זה מזה, משני צדי הבמה. א׳, גבר בסביבות 40, בעל נוכחות, אפשר לומר. גבר בשרני, אבל בעל מראה איתן. ב׳, גם הוא בסביבות 40, צנום יותר, לפחות עפ״י איכותו השברירית. שניהם עומדים וסורקים את הקהל זמן ארוך. א אז זה הולך להיות עוד מחזה קצר. ב ככה זה נראה. א הקונפליקט, […]
עלה בהשתתפות מוריה בשארי ליפשיץ ודן שפירא בערב לכבוד פרישת פרופ׳ גד קינר לגמלאות 2016. [ברנרדה ופטרוקיו שוכבים במיטתם. הקטע כולו נערך במיטה תוך אמפטיה] פטרוקיו: יש דברים שלא הייתי רוצה שתדעי לעולם… בואי נדבר עליהם קצת. ברנרדה: על מה חשבת? פטרוקיו: על דברים שהשתיקה יפה להם. ברנרדה: למשל? פטרוקיו: למשל מה דעתי לגבייך. ברנרדה: […]
אריאל שוכב במיטה, מחבק את דובי, הוא לא מצליח להרדם, קם לישיבה. אריאל אני כל כך רוצה שזה יבוא לי אני רוצה שזה יבוא מהשמיים או מאיפה שהו! אני רוצה שזה יבוא כבר, וזה כואב לי בחזה. דובי (כמתוך שינה) אתה רוצה, וזה יבוא. אריאל אתה חושב דובי? דובי בוודאי שאני חושב. אז בשביל מה […]
